אספקת הביו-כלכלה דורשת תשתית חכמה מבחינה ימית. אירופה מפעילה כעת חוות אצות ימיות ימיות בתוך פארקי רוח, ובשנת 2025 נחתה הקציר המסחרי הראשון בים הצפוני, הוכחה מוקדמת לכך שביומסת האצות האירופית יכולה להתרחב ללא תחרות על קרקע ובתמיכת יוזמות מימון אקלימיות.[1]. בינתיים, תוצאות המחקר של CORDIS בנושא חדשנות בתחום האצות משנת 2024 מציגות שורה של פרויקטים של האיחוד האירופי העוסקים בגידול, עיבוד ושיווק, החל מבתי זיקוק ביולוגיים מעגליים ועד ליישומים בטוחים למגע עם מזון.[2]. בנוגע להמרה, הספרות מתארת שני מסלולים עיקריים:
- ביומסה כמלית/חומר מרוכב: ערבוב אצות או ביומסה של מיקרו-אצות עם פולימרים לייצור חומרים מרוכבים וקצפים.
- פולימר מאצות: ייצור PHA או יצירת סרטי וציפויים מאלגינט/אולבן.
- שני המסלולים משתפרים באמצעות מיצוי ירוק יותר (למשל, מים תת-קריטיים, תהליכים אנזימטיים), בקרה טובה יותר על התהליך, וניסויים המזינים מיקרו-אצות ב-CO₂ שנלכד כמקור פחמן לביו-פלסטיק.[3].
מביומסה לביו-פלסטיק: מסלולי המרה ופורמטים של שוק בטווח הקצר
עבור צוותי המוצר, ההתמקדות בטווח הקצר (כלומר עד 2027) צריכה להיות בפורמטים שכבר אושרו בשוק, פריטים אכילים או בעלי חיי מדף קצרים לאירועים ומקומות אירוח, אריזות מבוססות סיבים עם מחסומי אצות, ומוצרים רכים כמו מדרסים וקצף, בהתבסס על נקודות הוכחה מ-Notpla, BLOOM ו-Kelpi. לאחר מכן, עד 2030, עם התרחבות החקלאות הימית והמפעלים הביולוגיים ללא פסולת, צפויות אפשרויות רחבות יותר של סרטים ולמינציה וחומרי גלם אירופיים עקביים יותר, כולל חוות הממוקמות בסמוך לחוות רוח ימיות. לאורך כל התהליך, יש לתכנן את סוף חיי המוצר מהיום הראשון: דרישת המיחזור של PPWR וחלונות הקומפוסטביליות הצרים הופכים את תכנון המערכת, האיסוף, המיון והטיפול לקריטיים לא פחות מבחירת החומר.[4].
תכנון עבור מדיניות, אקלים וסוף החיים מהיום הראשון
לצורך השגת יתרונות נלווים בתחום האקלים, מעבדות לאומיות (כגון הארגון המדעי והתעשייתי של חבר העמים הבריטי) וקבוצות מחקר מדגישות את תפקידן של האצות בהסרת או ניצול CO₂, לא כפתרון ישיר לבעיית הפלסטיק, אלא כחלק מאותו פתרון. פחמן לחומרים משקיעי arc צופים כעת[5]. המחקר של הנציבות האירופית משנת 2025 על תעשיית אצות בת-קיימא מוסיף מפות דרכים מעשיות למדיניות, תוך זיהוי חסמים, היתרים, תקנים וקבלת הצרכנים, המספקים הקשר חשוב לתכנון כניסה לשוק.[6].
המשמעות של המגוון הרחב של שימושי האצות כבר ניכר ביחידות המלאי בשוק, המזוהות כתיקים, קשיות, נעליים, ציפויים ועוד. ההזדמנות כעת טמונה בשילוב בין מגוון עם עיצוב מוכן לתקנות ו אספקה אירופית הניתנת להרחבה, והופכת את החומרים הניסיוניים של היום לחומרים הנפוצים של מחר, העומדים בדרישות הביצועים, המדיניות והמחיר.
המאמר נכתב על ידי כריסטופר קנארד (reframe.food), מנהל תקשורת הפרויקט.
מקורות:
[1] https://www.northseafarmers.org/news/first-ever-harvest-at-pioneering-north-sea-seaweed-farm-funded-by-amazons-right-now-climate-fund
[2] https://cordis.europa.eu/article/id/449950-algae-innovation-sustainable-alternatives-emerging-from-european-seas-and-waters
[3] https://www.mdpi.com/1660-4601/17/11/3842
[4] https://environment.ec.europa.eu/topics/waste-and-recycling/packaging-waste_en
[5] https://www.csiro.au/en/news/all/articles/2023/october/algae-slashing-emissions
[6] https://cinea.ec.europa.eu/publications/digital-publications/study-support-eu-sustainable-algae-industry_en